- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"א 181771/07
|
בש"א, א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
181771-07,63690-07
3.2.2008 |
|
בפני : בלהה טולקובסקי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: א.ר.ן. (דוקטורי) ניהול ואחזקות בע"מ עו"ד ש. הורוביץ ושות' |
: פרויקט אורנים בע"מ עו"ד נ. רסקין |
| החלטה | |
הבקשה וטענות הצדדים
1. בפני בקשה לצו מניעה זמני אשר יאסור על המשיבה ו/או מי מטעמה, לבצע כל עבודה במתחם חוף "בננה ביץ'", בתל אביב ויאסור על הזרמת מי תהום לים, באמצעות צינור אשר הוקם על ידי המשיבה, לצורך השפלת מי תהום לים.
2. המבקשת, א.ר.ן. (דוקטורי) ניהול אחזקות בע"מ (להלן: "המבקשת" או "א.ר.ן."), מפעילה קטע חוף המכונה חוף "בננה ביץ'" (להלן: "החוף"), לרבות מבנה המשמש כמזנון וכפאב-מסעדה וזאת מכח הסכם שבין המבקשת, לבין "אתרים בחוף תל אביב, חברה לפיתוח אתרי תיירות בתל אביב יפו בע"מ" (להלן: "חברת אתרים", ההסכם צורף כנספח א' לבקשה, להלן: "ההסכם"). על פי נספח מס' 16/2006 (נספח ב' לבקשה), הוארך תוקף ההסכם, עד ליום 31.3.2011. כן ניתנו למבקשת היתרים להצבת שולחנות וכסאות בחוף והיתר להשכרת מתקני חוף (נספחים ג', ד' ו-ה' לבקשה).
3. המשיבה הינה חברה קבלנית, המבצעת בחלקה 118 בגוש 6916, הסמוכה לחוף, עבודות הקמת פרוייקט המכונה 1SEA- והכולל בית מלון, דירות פאר, שטח מסחרי וחניון תת קרקעי (להלן: "פרוייקט אורנים").
4. לאחר תחילת עבודות הביסוס, בפרוייקט אורנים, נתעוררה בעיה של מי תהום מלוחים אשר מנעו את המשך עבודות החפירה והביסוס. לצורך פתרון הבעיה, הוקם על ידי המשיבה, צינור באמצעותו יושפלו מי התהום משטח הפרוייקט, לים.
5. המבקשת טוענת כי הקמת הצינור, בשטח החוף, הצריכה הפעלת כלי עבודה שונים, לרבות טרקטורים וכי מדובר בעבודות הכרוכות ברעש, אבק ולכלוך, המאפיינים אתר בניה ולא חוף רחצה. כן נטען כי תוואי הצינור, עובר בשטח החוף, המופעל על ידי המבקשת, וכי הצינור אשר הוטמן בקרקע, בעומק של עשרות ס"מ בודדים, נחשף עקב תנאי מזג האוויר. המבקשת הוסיפה וציינה כי לקראת קו המים, עולה הצינור אל מעל לפני הקרקע לתוך מבנה בטון, בצורת קופסא, שנבנה על שפת הים ואשר דרך פתחיו, אמורים מי התהום לזרום, באופן גלוי, לים וכי מבנה בטון זה, גודר בגדר המתנשאת לגובה של 2 מטרים, הכל כמודגם בתצלומים שצורפו כנספחים א' ו- ב' לסיכומי המבקשת.
6. המבקשת טוענת כי העבודות שבוצעו ו/או המבוצעות על ידי המשיבה, בכל הנוגע להקמת הצינור הנ"ל, הינן עבודות בלתי חוקיות, המבוצעות ללא היתר בניה כנדרש בהתאם להוראות סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבניה, התשנ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").
לשיטת המבקשת, השאלה אם מדובר בעבודות בניה חוקיות, דהיינו; עבודות המבוצעות על פי היתר כדין, הינה שאלה משפטית טהורה שעל בית המשפט, להכריע בה, כבר עתה, במסגרת הדיון בבקשה לצו מניעה זמני וככל שיקבע כי מדובר בעבודות בניה המבוצעות ללא היתר בניה כדין, הרי שהתוצאה המתחייבת הינה מתן צו מניעה זמני, האוסר על המשך ביצוע העבודות ועל המשך השימוש בצינור שנבנה, ללא היתר, לצורך הזרמת מי תהום לים.
המבקשת מוסיפה ועומדת על הנזקים הנגרמים לה, כתוצאה מביצוע העבודות, והמתבטאים בפגיעה בנוחיותה ובאפשרותה ליהנות משימוש רגיל וסביר, במקרקעי החוף. המבקשת טוענת כי כתוצאה מהעבודות, נגרמת ירידה במספר המבקרים בחוף, מה שמסב לה נזקים כלכליים קשים עד כדי סיכול זכות החזקה שהוקנתה לה בחוף והתכלית העסקית הגלומה בה.
7. המשיבה טוענת כי דין הבקשה להדחות הן מחמת שהמבקשת אינה עומדת בתנאי הסף, המזכים בעל דין, בסעד זמני כגון; ניקיון כפיים והעדר שיהוי והן מן הטעם שהעבודות נשוא הבקשה, מבוצעות על פי דין, מכח "רישיון לעבודות תשתית", שהוצא על ידי עיריית תל אביב.
המשיבה פרטה בהרחבה בתגובתה את ההליכים והדיונים שנוהלו לצורך מציאת פתרון להשפלת מי התהום לים (סעיפים 26-9 לתגובת המשיבה ותצהירו של מר אמיר רוטשילד, מטעם המשיבה).
המשיבה ציינה בתגובתה כי פנתה להידרולוג אשר הכין תכנית "לסילוק מי תהום לים" ו"תכנית סילוק השפלת מי תהום לים פרטי זקף פלטה" (נספחים ב' 1 ו- 2 לתצהיר מטעם המשיבה) וכי המשיבה הונחתה, על ידי היועץ המשפטי של עיריית תל אביב, להגיש את התוכניות האמורות, לועדת המשנה לביוב שליד הועדה המחוזית לתכנון ולבניה (נספח ג' לתצהיר המשיבה).
המשיבה ציינה כי בישיבה שהתקיימה במשרדי מהנדס העיר, בהשתתפות מהנדסת העיר ואדריכלית העיר, הונחתה המשיבה, לבצע את עבודות השפלת מי התהום לים, על פי התכניות שהוצגו (נספח ב' לתצהיר המשיבה), וזאת לאחר תאום וקבלת אישורה של חברת אתרים.
המשיבה הוסיפה וציינה כי על פי דרישת חברת אתרים, הוכנו תכניות חלופיות, ובתאריך 5.7.07, התקיימה פגישה במשרדי חברת אתרים, במהלכה הוצגו התכניות וניתן אישור עקרוני של תכנית ההשפלה שכונתה חלופה ג' (להלן: "התכנית", נספח ו' לתצהיר המשיבה).
כן ציינה המשיבה כי בעקבות דרישת המבקשת, הוגבלו שעות ביצוע עבודות התשתית, להשפלת מי התהום, בין השעה 03:00 בלילה לשעה 08:00 בבוקר.
סופו של הליך, ביום 16.9.07, ניתן למשיבה "רישיון לעבודות תשתית", מס' 0 / 0819-2007-2, המאשר " ביצוע צינור סילוק השפלה מי תהום בפינה בין תחום הרחובות הרב קוק, אהרונסון (חלופה ג') מס' תכנית..." (נספח ח' לתצהיר המשיבה, להלן: "הרישיון" או "הרישיון לעבודות תשתית").
המשיבה טוענת כי עבודות התשתית, להשפלת מי התהום, מבוצעות על פי הרישיון ואינן טעונות "היתר בניה" וזאת מכח תקנה 21 (2) (א) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967, המוציאה מכלל העבודות הטעונות היתר בניה, עבודות המבוצעות בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962.
המשיבה צרפה לתגובתה, תמונות עדכניות, המדגימות מצב החוף לאחר הטמנת הצינור בחול והוסיפה וטענה כי בנסיבות העניין, מאזן הנוחות נוטה לטובתה.
8. ביום 23.1.08, הוגשו סיכומי תשובה מטעם המבקשת וכן הודעה על פיה בעקבות הערת בית המשפט, במהלך הדיון שנתקיים במעמד הצדדים, לפיה שאלת חוקיות המבנים שבונה המשיבה, בשטח חוף הבננה ביץ' והשימוש הנעשה בהם, ראוי לה שתתברר מול מוסדות התכנון, פנתה א.ר.ן., לוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז תל אביב, ולוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב ומשלא נתקבלה תשובה עניינית, הוגשה על ידי א.ר.ן., ביום 21.1.08, עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 1141/08), בדרישה להורות לוועדה המחוזית ולוועדה המקומית, להפעיל את סמכויות האכיפה הנתונות להן, מכח חוק התכנון והבניה. כן ציינה המבקשת בהודעתה כי בד בבד עם הגשת העתירה המנהלית, הגישה בקשה דחופה למתן צווי ביניים וקביעת דיון מוקדם וכי בית המשפט המחוזי, מפי כב' השופט ד"ר ורדי, הורה על הגשת תגובת המשיבות, תוך 7 ימים ממועד ההמצאה.
ראיות לכאורה
9. מכח תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני, על בית המשפט להשתכנע בקיומן של ראיות מהימנות לכאורה, המבססות את עילת התובענה. יחד עם זאת, במסגרת זו, אין בית המשפט נדרש לניתוח מקיף של מכלול הראיות וטענות הצדדים ואין הוא מביע עמדה נחרצת, בדבר סיכויי התובענה, ראה לעניין זה; ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח (4) 105, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר ואח', פ"ד נ (4) 529.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
